בעיות אורתופדיות יכולות לאפיין את האוכלוסייה הצעירה. רוב הבעיות האורתופדיות המאפיינות נערים ואנשים בגיל צבא מתקשרות לפגיעות ספורט ואימונים. עם זאת, תקופה קצרה אחרי הצבא מתחילות לצוץ בעיות הנובעות מחוסר פעילות גופנית וישיבה מרובה. בעיות אילו עלולות להפוך לכרוניות עם הזמן ולהחמיר עם הגיל.

 הטווינא כחלק מהרפואה הסינית מסוגלת לתת מענה לשתי הסיבות השכיחות לבעיות אורתופדיות בצעירים: פגיעות ספורט ואימונים והיעדר פעילות גופנית. יש לציין כי תרבות הפנאי המודרנית והמודעות הגוברת לחשיבות הפעילות הגופנית ממריצה אוכלוסייה רבה לעסוק בספורט לשם בריאות והנאה. אין עוררים על חשיבות הפעילות הגופנית. בנוסף לשמריה על משקל תקין וחיטוב הגוף היא משפרת פעילות לב ריאה, משפרת את תמונת שומני הדם והמטבוליזם בגוף ושומרת עלינו בריאים ותפקודיים לאורך זמן. בנוסף, מחקרים רבים מראים שהפעילות הגופנית  מונעת דיכאון ומשפרת שביעות רצון ואופטימיות בחיים.  פעילות גופנית מונעת כאבים כרוניים בגב ובצוואר ואם מקפידים עליה לאורך זמן, היא עשויה למנוע נזקים אורתופדיים המאפיינים גיל מתקדם.

לאור זאת, אנו רואים שחשוב לעודד פעילות גופנית. עם זאת, עיסוק בספורט עלול להוביל לפגיעות הנובעות על רקע חוסר זהירות או חוסר מודעות. התפיסה הסינית ממליצה על איזון:  לא להגזים עם פעילות גופנית (תופעה המאפיינת ספורט תחרותי ולא ספורט לשם הנאה ובריאות) אך גם לא להימנע מפעילות גופנית. הימנעות מובילה לחולשת הצ'י, האנרגיה החיונית לכל פעילות פיזיולוגית בגוף. עודף יכול להוביל לשחיקה ופגיעה ברקמות השונות.

 בעיות אורתופדיות בצעירים מובילות לא רק למגבלה פיזית אשר לעתים פוגעת ביכולתם לתפקד ואפילו לתפקד בעבודה או בלימודים אלא גם  לפגיעה מנטאלית. אדם צעיר החש מוגבל בגופו מרגיש מתוסכל ואף נבוך מהיעדר היכולת לתפקד כמצופה מאנשים אחרים התואמים לגילו. מגבלות אילו עלולות להוביל גם לדכדוך והימנעות מספורט מתון, דבר שלכשעצמו יחמיר את התופעה. במקרה של פגיעה אורתופדית, הימנעות מתנועה עלולה לקבע את הבעיה: חומרים דלקתיים שוקעים באזור הפגוע ומחמירים את הכאב שמצידו מגביל עוד יותר את כושר התנועה של האזור ומכאן נוצר מעגל קסמים שלילי המקבע את הבעיה.

 דוגמא טובה לכך היא כתף קפואה. הכאב מגביל את התנועה והגבלת התנועה מחמירה את המצב הדלקתי ולפיכך גורמת לכאב עז יותר בהמשך. מובן שתופעות אילו יכולות להתאפיין באזורי גוף אחרים.

 הגישה הסינית שמה את הדגש על מניעת הבעיות האורתופדיות, אך גם מעניקה כלים למטפל אשר עבר לימודי טווינא כחלק מלימודי רפואה סינית להתמודד עם פגיעות קיימות, חריפות ככרוניות. אמנם הדרך הנכונה היא מניעה אך לרוב, הפניה אל הרפואה הסינית מתרחשת כאשר הנזק כבר נגרם ויש להחזיר את המטופל מהר ככל שניתן לפעילות שגרתית. טיפול נכון יכול למנוע החמרת הנזק ובמקרים מסוימים גם למנוע או לדחות ניתוח. הוא גם יכול להוות השלמה לטיפול הקונבנציונלי ולפיכך לתרום להפחתת התלות בתרופות משככות כאבים או תרופות אנטי דלקתיות.

 הטווינא היא שיטת טיפול במגע המבוססת על עקרונות הרפואה הסינית העתיקה. זהו סוג של "פיזיותרפיה" אך בניגוד לכלים המקובלים ברפואה המערבית, הטיפול כאן לא מתמקד רק באזור הכואב אלא בכל המערכות. נקודת המוצא של הרפואה הסינית היא שגם כאשר ישנה חבלה או כאב מקומי הרי שכוחות הגוף צריכים להתגבר עליו. במידה והדבר לא נעשה בזמן סביר, יש לטפל בכל הגוף ולא רק באזור הפגוע.

לימודי טווינא כוללים דגש חשוב באבחון. התפיסה הסינית יוצאת מנקודת הנחה שחסימה אנרגטית (המכונה סטגנציה) או חוסר ברכיבים מסוימים לגוף מעלה את הסיכון לנזק וכאשר זה מתרחש, מאטה את קצב ההחלמה והשיקום ממנו.  אנשים הסובלים מחסימות פזיות כגון עצירות או כאב ממוקד ומחסימות נפשיות כגון מעצורים ועקבות נחשבים לפגיעים יותר למצבים אילו. עם זאת, יש לסייג את האמור לעיל משום שכל פעילות גופנית מתונה מניעה את האנרגיה (הצ'י) של הגוף ומצמצמת חסימות אנרגטיות. אבחון נכון יכול לא רק לאפשר טיפול בבעיה אלא גם מניעתה במקרים רבים. מניעה זו מתאפשרת בזכות הנחיות לאורח חיים נכון, תזונה וטיפולי מגע מונעים.

 כיצד הטווינא יכולה לסייע במניעת בעיות או בשיקום מהיר לאחר פגיעה?

הצ'י הוא האנרגיה של הגוף. על פי הרפואה הסינית זוהי האנרגיה העומדת מאחורי כל פעילות פיזית או נפשית. הנעת השרירים על ידי לחץ ועיסוי מובילה לשיפור זרימת הדם והאנרגיה בגוף. פעולות אילו מאפשרות סילוק חומרי דלקת ששקעו באזורי הכאב ומזרימות למקום חומרים החיוניים לשיקום הפגיעה. בנוסף, הנעת אזור הכאב מגדילה את טווחי התנועה ומצמצמת מגבלויות, מה שמסייע הן להחלמה והן לשביעות הרצון של המטופל.

לימודי טווינא ברמה גבוהה מעניקים למטפל כלים נוספים במגע, כדוגמת השיאצו, וכן כלים חשובים להנחיית המטופל. כך המטופל יכול לקבל הנחיות לתרגילים אשר ישפרו את קצב ההחלמה ותזונה תומכת אשר עשויה לסייע לשיקום הרקמות והתחדשותן.  טיפול במגע מאפשר גם חיזוק שריר שנחלש בשל חוסר שימוש. במקרים אילו, מטפל טווינא שעבר הכשרה מקיפה, יוכל להתאים את לחץ הטיפול לאופן שייטיב לחזק את הרקמה החלשה במקום לפזר ממנה חומרי דלקת.

מטפלי טווינא בכירים נוהגים לשתף פעולה עם מטפלים אחרים מעולם הרפואה הסינית כמו אילו העוסקים בדיקור ובצמחי מרפא, אך לרוב, שיטת הטיפול במגע יכולה להספיק לבעיות אורתופדיות רבות ומגוונות.

 לסיכום

אנו רואים כי הטווינא  עשויה לתמוך בצעירים הסובלים מבעיות אורתופדיות, גם בין אילו שנפגעו על רקע עיסוקם בספורט וגם בין אילו שנפגעו על רקע חוסר עיסוק מוחלט בפעילות גופנית. הטיפול מסוגל למזער נזקים ולהשיב את המטופל לפעילות תוך זמן קצר מהצפוי.